עורך, מגיה, עורך לשוני,עריכה לשונית,עריכת שירה,הגהת שירים, עריכה, הגהה,עריכת לשון, סידור טקסט,עורך לשון,תיקון טקסט,עזרה בכתיבה בעברית, תיקון שגיאות,תיקון שגיאות כתיב,עבודות עריכה, עריכת עבודות,כתיבת ספרי זכרון,עריכת תוכן, עריכת תכן,ניקוד שירה, עריכת סגנון, תרגומים,שכתוב טקסטים, עריכת ספרים, הגהה לשונית, שכתוב שירה, שכתוב שירים.עריכת מכתבים. 

 

מכתבים.עריכת שירים.שכתוב.שירה.שכתוב.לשון.הגהת ספרים.עריכה.טקסטים.שכתוב.תרגומים.סגנון.עריכה לשונית.עבודות עריכה.שירה.ניקוד.תוכן.עריכה.עריכת תוכן.ספרי זכרון.כתיבה.עבודות עריכה.שירה.ניקוד.תיקון שגיאות.תיקון עברית.כתיבה.טקסט.סידור.שירה.עריכה.עריכת שירה.עריכה לשונית.לשון.עורך לשוני.

יורם בלום - עורך לשוני

רח' הרב הרצוג 23, גבעתיים 5360110

טל' 03-7314671, 055-2235365

דוא"ל blum1@bezeqint.net

עורך מנוסה בעל תעודה מאוניברסיטת תל אביב (1999) המתגורר בגבעתיים מבצע בעצמו ביסודיות, בקפדנות ובמתינות עריכת תוכן, עריכה לשונית והגהה של כל סוגי הטקסטים בעברית (לרבות תרגומים לעברית) ממכתב ועד ספר מכל הארץ, ובפרט בתחומי המשפט, מדעי הרוח ומדעי החברה. העריכה וההגהה נעשות כמעט תמיד לפי הכללים שקבעה האקדמיה ללשון העברית בדבר הכתיב חסר הניקוד, הפיסוק והתעתיק, אך הכול - לפי רצון המחבר. דוגמה של מספר עמודים מתוך הטקסט המיועד לעבודה תינתן בלא כל תשלום או התחייבות. זאת, כדי לבדוק את אפשרות ההתאמה לדרישות המחבר ולצרכיו. המחבר יוכל לקבוע את כללי האזכור בגוף הטקסט, בהערות, ברשימות  ובביבליוגרפיה, לבקש בכל עת הבהרות ולהוסיף תיקונים ככל הנחוץ. סודיות מובטחת. מחירים נוחים. 

תחומי עריכה והגהה

​משפט, מדעי החברה, מדעי הרוח, עבודות אקדמיות (תזות, דיסרטציות, סמינריונים, עבודות קטנות ותרגילים), עיון, תרגומים לעברית, כתיבה מינהלית, כתיבה טכנית, מכתבים, עלוני פרסומת, טקסטים לפרסום באינטרנט, ספרי זיכרונות, פרוזה (ספרות יפה), עריכת שירה, ניקוד שירה, פיסוק שירה, אזכורים, הערות וביבליוגרפיות.

 

​מבחר לקוחות מרוצים

הוצאת "חממה ספרותית" של סטימצקי

הוצאת "סדן"
 
הוצאת "ג'וינט ישראל אשל"
 
משרד מבקר המדינה
 
אוניברסיטת בר אילן
 
עבודות לדוגמה הבולטות בחשיבותן:
 
השלמתו, עריכתו והגהתו של ספר זיכרון בשני כרכים שחיבר עמרם שמואל בלום ז"ל על פרטיהם האישיים ומר גורלם של 628 נספים בשואה, ובו 535 עמודים (לרבות 61 נספחים, רשימה ביבליוגרפית ורשימות הפניה), ו"יד ושם" קיבל הן כפריט ארכיון הן כמקור לפרויקט ביוגרפיות נספים של "היכל השמות".
ייחודו של מפעל הנצחה זה הוא ניסיונו של המחבר ז"ל להביא לפני הקורא את כל הפרטים על כל היהודים מכור מחצבתו בדרום מערב סלובקיה - שנספו בשואה, יונק עם איש שיבה - בלא יוצא מן הכלל. מדובר באוסף אישי של המחבר ז"ל, אשר נפטר לפני שזכה לברך על המוגמר. אנשים רבים עסקו בהשלמת ספרו. חלקם בני משפחה וידידים שחפצו אך ורק לקיים את רצונו של המת, חלקם היסטוריונים מומחים שהרימו את תרומתם הן לזכרו של המחבר ז"ל הן כדי למלא ייעוד אישי של הנצחת השואה, וחלקם (אנשי ארכיון יד ושם בעיקר) לא זכו להכירו, ולכן פעלו אך ורק לשם הנצחת השואה.
 
עריכה לשונית (והגהה) של הספר "ויאכלו וישתו", הוא ספרה השלישי של ד"ר רחל רייך, שראה אור בהוצאת "חממה ספרותית" של סטימצקי (ובו בערך 430 עמודים, 270 הערות וביבליוגרפיה של 13 עמודים).
 
וכך כתבה המחברת: "אני רוצה להודות לך על עבודת העריכה המדוקדקת וללא פשרות שלך ועל ההשקעה הרצינית שהשקעת הן בעריכה, הן בהגהה, הן בעריכת הביבליוגרפיה. תודה גם על ההערות המחכימות שלך ועל הרעיונות המוצעים".
 
 
 
עריכה לשונית של הספר המשפטי הרב תחומי  "דיני ירושה ועיזבון" (מהדורה שביעית) מאת השופט שאול שוחט (דיני ירושה, עזבון ומעמד אישי), עו"ד נחום פינברג (דיני עבודה ופנסיה) ועו"ד רו"ח יחזקאל פלומין (דיני מיסים), שראה אור בהוצאת "סדן" (ובו 646 עמודים).
 
המחברים כתבו פרקים נפרדים איש בתחומו, ו"הוצאת סדן ובראשה ויוי המופלאה וכל עובדיה המסורים אשר טרחו ועמלו בהפקתו של הספר" (כדברי השופט שוחט בטקס ההשקה שהתקיים עם צאתה של מהדורה זו לאור) "דאגה לעריכה קפדנית. בתהליך העבודה כל מחבר הביע את עמדתו וניתנו פתרונות לשאלות שהתעוררו" (כפי שהוסבר בריאיון עם מחבר הספר באתר "תקדין"), ומנהלת ההוצאה לא חסכה בשבחים כגון : "אתה עובד באופן יסודי מאוד" ו"אתה אוהב את המקצוע שלך ותענוג לעבוד אתך". בעת "הרמת כוסית" במשרדה בהוצאת "סדן" משיצא הספר לאור היא מסרה כי "המחברים ביקשו להודות לך על עבודתך המצוינת" וציינה כי "ראית דברים שהיה אפשר גם שלא לראות".
 
 
עריכה לשונית של הספר "פגמים בצוואות" (מהדורה שלישית) מאת השופט שאול שוחט - בעבור הוצאת "סדן" (כלקוח חוזר) - ובו 384 עמודים.
 
גישת העריכה המומלצת היא שכל הערות העורך הן המלצה בלבד, והמחבר רשאי לעשות בהן כרצונו. כיוון שכך, נראה כי בבואו להעיר את הערותיו רשאי העורך לצפות לחופש פעולה, לגישה עניינית ולפתיחות מצד המחבר. ואכן, המאפיין המרכזי בעריכת ספר זה היה גישה עניינית ופתיחות מרבית של המחבר ושל ההוצאה לאור בהקשר קבלת הערות עריכה רדיקליות ומרחיקות לכת, וזאת אף כי מדובר במהדורה שלישית. היכולת לבחון כל הערה לגופה בלא להירתע מן המאמץ וההשקעה שמצריכות שקילתם והוספתם של שינויים באה לידי ביטוי באמירתה של מנהלת ההוצאה: "העזת, אבל הערותיך היו במקומן. אנו מרוצים מאוד מעבודתך. התרשמנו מאוד לטובה (שוב) מהמקצועיות, מהיסודיות ומהקפדנות שהוכחת".
בטקס ההשקה שנערך ב"בית הפרקליט" בתל אביב לרגל הוצאת הספר ראה המחבר ד"ר שוחט חובה לעצמו לשבח בנאומו את עבודת העריכה לא רק בהיבטים לשוניים, אלא גם בהיבטים מהותיים.
​עותק של הספר "פגמים בצוואות" אף ניתן כמחווה אדיבה של מנהלת ההוצאה, בצירוף הקדשה בזו הלשון: "ליורם, בהוקרה מוויוי וכל הצוות".
 
 
 
 
עריכה לשונית והגהה של קובץ המאמרים "סוגיות בניהול מוסדות לזקנים" בהשתתפות פרופ' אסתר יקוביץ, מרת בלה אדלשטיין, פרופ' אמנון בהם, ד"ר אתי-בהם טביב, ד"ר מירב בן-נתן, ד"ר אסף בקר, ד"ר ורדה גרין, מרת יולי גת, פרופ' ישראל (איסי) דורון, מרת ורד טישלר, מרת פאני יוז, מר יחיאל ניסנהולץ, ד"ר דנה פרילוצקי, מר ירון רז, אדריכל דנית שנהב וד"ר יואל שפרלינג - בעבור הוצאת ג'וינט ישראל אשל (כלקוח חוזר) - ובו 300 עמודים.
 
עריכה לשונית והגהה של המאמר החלוצי "מיפוי צרכים: אנשים עם תסמונת אספרגר" מאת מר יונתן דרורי בעבור הוצאת ג'וינט ישראל אשל (כלקוח חוזר).
 ​וזו לשונו של המחבר: "יורם בלום ערך ביסודיות ובחריצות את המאמר 'מיפוי צרכים: אנשים עם תסמונת אספרגר'. הוא עבר על כתב היד פעמים רבות, שיפר את הניסוחים וסייע רבות בהנגשת התוכן לקהל היעד, המורכב ברובו מאנשי פרקטיקה. אני ממליץ על יורם לכל הזקוק לעורך יסודי, צנוע ומסור. מחוויתי שלי, יורם מסוגל לסייע ולשפר כתב יד לא רק ברמה הלשונית, אלא גם ברמת התוכן". חיזוק לדברים אלו נמצא בדמות עותק של המאמר שניתן כמחווה מיוחדת מצד המחבר.
 
דוגמה של מספר עמודים מתוך הטקסט המיועד לעבודה תינתן בלא כל תשלום או התחייבות, וזאת כדי לבדוק את אפשרות ההתאמה לדרישות המחבר ולצרכיו. המחבר יוכל לבקש בכל עת הבהרות ולהוסיף תיקונים ככל שיידרש. סודיות מובטחת. מחירים נוחים.
 
 
 
 
 
עריכה
עריכה היא שלב בתהליך פרסום של יצירה כתובה, שבו עוברת היצירה סוגים אחדים של ליטוש, כדי לשפרה ולעשותה ראויה לפרסום.

עורך שערך במשך 35 שנה מוסף לספרות הציג את דעתו על תפקיד העורך בזו הלשון:

 

תפקיד העורך הוא לקחת טקסט, שהוא טוב, נניח, בשבעים אחוז, ולהפוך אותו לטוב בתשעים וחמישה, בתשעים ושמונה אחוזים. מאה אחוז אין. ויש בי תכונה אולי מוזרה: ככל שהטקסט יותר טוב, כך אני אוהב יותר לטפל בו ולהיטיב אותו.

 
בעריכה מבוצעות פעולות מסוגים אחדים:
  • עריכת לשון
    • כתיב: תיקון שגיאות כתיב ופליטות קולמוס, וכן הקפדה על אחידות כתיבתו של הספר בהתאם למערכת כללים כגון כללי הכתיב חסר הניקוד. עריכה לקויה בולטת מאוד לעין כאשר באותו עמוד, ולעתים אף באותו משפט, מופיעה מילה בשתי צורות כתיב שונות.
    •  תחביר: תיקון שגיאות תחביריות במשפטי הספר, הקפדה על פיסוק נכון.
    • ליטוש לשוני: שיפור משפטים המנוסחים בצורה מעורפלת או בלתי נוחה לקריאה, מחיקת מילים מיותרות והשלמת מילים חסרות. אפילו פרסומי האקדמיה ללשון העברית - הנכתבים בידי חוקרי לשון, שהם בבחינת "טלית שכולה תכלת" - זוכים לעריכה לשונית.
  • עריכה עניינית (בספר עיון)
    • בדיקת שלמותו, דיוקו ובהירותו של הספר.
    • הצעות להשמיט קטעים שאינם הולמים את אופיו של הספר.
    • הצעות להרחיב את הדיון בנושאים הראויים לכך.
    • הערות לגבי מבנה הספר: חלוקה לפרקים ולסעיפים.
    • הצעות לתת שמות טובים יותר לפרקי הספר ולסעיפיו.
    • איתור פגמים נוספים בספר, ובהם כפילות, חוסר התאמה בין פרקים, משפטים מיותרים, ניסוחים שיש למתן.
  • עריכה ספרותית (בסיפורת)
    • שינויים במבנה הספר והתפתחות העלילה בו, וזאת לשם יצירת הרמוניה.
    • שכתוב משפטים ופסקאות שסגנונם לקוי.
  • עריכה גרפית
    • ביצירה המלווה באיורים נדרשת עריכה גרפית, שעניינה שילוב של האיורים והטקסט: קביעת השטח שיוקדש לאיור, מיקומו על פני הדף וכדומה.
  • עריכה לדפוס
    • ריווח בין הפסקאות ובין הפרקים.
    • קביעת סוגי האותיות שבהן תודפס כל מילה בספר.
    • קביעת מבנה הטבלאות.
    • האחדת עיצובו של הספר.​
    • היקף העריכה בכל ספר תלוי באיכותו ונתון לשיקול דעתו של המו"ל.

יחסי מחבר-עורך

מפגשו הראשון של המחבר עם עבודת העורך עשוי להיות חוויה מהממת, וזאת עקב כמותן העצומה של ההערות שיש לו על אודות הספר ה"מושלם" שהוגש לו. גם כאשר הספר שנמסר לעורך הוא באיכות סבירה, לא נדיר שהערות העריכה ידונו בכל פסקה בספר.

העורך הוא בראש ובראשונה קורא נאמן החייב להכיר ביתרון הידע העצום של המחבר, שהרה וילד את הכתוב, ולא לבוא בגבולו. אך מצד שני, חלק בלתי נפרד מן העריכה במבט רחב הוא ההכרה כי דווקא יתרון הידע של המחבר וקרבתו הרגשית אל הטקסט הם שעלולים להיות בעוכריו אם בעטיים לא יחוש בסכנת בלבול, טעות או אי-הבנה של הקוראים ויתעלם ממגבלותיהם ומקשייהם. לפיכך, טיב הקשר הראוי בין המחבר ובין העורך הוא שיתוף פעולה מתמשך ביניהם, וזאת מתוך הסכמה כי כל הערותיו של העורך אינן אלא המלצות והצעות בלבד, והמחבר רשאי לעשות בהן כרצונו. גישה זו - הן של הכותב הן של העורך - משתקפת בדברי התודה הבאים של סטיבן הוקינג בפתח ספרו "קיצור תולדות הזמן":
 

אנשים רבים קראו גרסאות קודמות של הספר והגישו לי הצעות לשיפורו. אציין במיוחד את פיטר גוזארדי, העורך שלי בהוצאת בנטם, ששלח לי עמודים על עמודים של הערות ושאלות על נקודות שלדעתו לא הבהרתי כראוי. עלי להודות שהתרגזתי לא מעט כשקיבלתי ממנו את הרשימה הארוכה של דברים הטעונים שינוי, אבל הוא צדק. אני בטוח שהספר הזה טוב יותר בזכות עבודת-הפרך שהטיל עלי פיטר.

 
 

בהקשר ספרות יפה מקובלות עריכה נרחבת - הכוללת השמטת קטעים מסוימים ושינוי אופן הצגתם של קטעים אחרים - והתנגדות של הסופר לביצועה. קל להבין התנגדות זו, שהרי ביצירה מסוג זה נודעת חשיבות רבה לא רק לתוכן, אלא גם לאופן הגשתו מבחינת המילים והתחביר שנבחרו. גם בקרב מחבריהם של ספרי עיון יש הנפגעים מאוד מהניסיון לערוך את יצירתם, ומגלים התנגדות עזה לכך. אך ניתן ללמוד מניסיונה של הסופרת אריקה ג'ונג המוצג בפתח ספרה "פחד חמישים": "בספרי הראשון רגזתי על הצעות לקיצור ולשינויים. בספרי זה, השישה-עשר במספר, אני אסירת תודה לאין קץ".